שירה אירוטית נשית, מחוספסת, דוקרת ומלטפת אשר נוגעת בעצבים החשופים של שירת הגוף והנפש בעת הזו.

פרפר כנף זכוכית

צָבַעְתָּ לִי אֶת הַמִּטָּה בְּפַרְפַּר כְּנַף זְכוּכִית

נִכְנַסְתָּ אֵלַי עִם אֶקְדָּח עָמֹק בַּכִּיס שֶׁל הַגִּ'ינְס,

סַלִים הַלַאלִי, נִינוֹ בִּיטוֹן, מַקְסִים בֵּנָיוּן

כִּכְּבוּ אֶצְלֵנוּ בַּפְּלֶיְלִיסְט

אֲפִלּוּ פְּרִינְס,

יָרַד לִקְנוֹת אָסִיד לַלַּהֲקָה וְחָזַר בְּדִיּוּק עַל אוֹתוֹ הַבִּיט.

גָּדַלְתָּ בִּבְאֵר שֶׁבַע בִּשְׁכוּנַת עֹנִי

אֲנִי גָּדַלְתִּי עַל בִּרְכֶּיךָ

נָשׂוּי פַּעַם שְׁנִיָּה

עֵינַי נְשׂוּאוֹת עַד אֵל

גֶּבֶר גּוֹנֵחַ אֶצְלִי בַּבַּיִת, בָּאַמְבַּטְיָה

מֵצִיף לִי אֶת הַבַּנְיָאס

מִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָה אֲרֻכָּה

מַשְׁאִיר טַבַּעַת זָהָב עַל הָאֶצְבַּע

נוֹגֵעַ עַד שְׁבִיל הֶחָלָב

בּוֹרֵא מִינֵי אֲנָחָה וִילָלָה

בָּרוּךְ בּוֹרֵא מִינֵי יְלָלוֹת 

בָּרִקְמָה שֶׁבֵּין הַוְּרִידִים,

יוֹרֵד אֵלַי מֵהַיָּרֵחַ מַאֲדִים,

נִקְבָּר אֶצְלִי בְּפֶתַח יַם הַמֶּלַח.

ראיון עם ורד לי ״הארץ״ מרץ 20201>>