ספר ביכוריה של ענבר שפרוני מאגד שירים העוסקים בגוף וברוח ושוזרים בתוכם מבט עמוק אל ההווה, לצד שירי היזכרות והכרה מחודשת בילדות ובנעורים. בשפה בהירה וגמישה, נעים שירי הספר בין הלל הגוף לבין כאביו ומגבלותיו. שירתה של שפרוני ייחודית: התייחסותה לכאב היא חלק מתפישה רוחנית הכוללת אותו, כך שהגוף אינו מוקע, אלא נוכח במרכז תשומת הלב הפואטית וזוכה להקשבה קרובה.

השירים חותרים למגע עם הממשי – דרך החושים, דרך השפה, דרך הכמיהה. הספר ערוך באופן ספירלי, כך שעולמה האישי של המשוררת הולך ונחשף, הולך ומתעבה דרך פסיפס השירים המצטבר. זו שירה רוויה בעדינות. עדינות שיש בה כח, לקלוט את הדברים כפי שהם ולמסור אותם בשפה צלולה ומגובשת, על שלל דקויותיהם.

הדס גלעד, משוררת ועורכת הספר