ספר הביכורים של מרוה זוהר הוא ספר נועז ועז, יוצא דופן בהיקפו ובעומקו, וכן במהלך הפואטי שהוא טווה.

שירי הספר נכתבו מתוך התמודדות פוסט טראומטית עם אלימות מינית ומגדרית. השירים נוגעים בתהומות הנפש ללא הנחות, אבל יחד עם זה מתגלה בהם חסד מופלא ואפשרות אנושית לריפוי. זו שירה כנה, אמיצה ומלאת תנופה, שנותנת קול ותוקף לנושא שייצוגיו האמנותיים בתרבות עדיין מעטים.

הספר מורכב משלושה שערים, המשרטטים מהלך נפשי שנע מהטראומה אל הפוסט טראומה ואל ההיאחזות בחיים וחזון הריפוי שנחלץ מתוכה.