לפני שלוש שנים הופיע איד מתחת למיטה של אהובתו. כמובן שאז עוד לא קראו לו כך. אז הוא היה רק גוש פרווה ואוזניים שמוטות. מאז החליף כמה צבעים. הוא היה כלב מעורב, כרגשות אהובתו.
כמובן שאז עוד לא קראו לה כך, היא הייתה רק בחורה תמירה עם חיוך שפוך מצד לצד. כשהוא הכיר אותה, השם "איד" כבר הספיק למצוא דרכו אל הכלב שלה. עכשיו, הוא מנהל מערכת יחסים מאוד לא יציבה, אך מתמדת, עם שניהם.
הם עושים כל מה שזוגות אחרים עושים, ובכל זאת משהו ביניהם חורק. יש להם רצון משותף לא להכיר בזה. הם מחליטים לעבור לגור יחד. הוא הציע והיא נענתה. התפקיד הזה, כמי שמציעים לה והיא רק מתבקשת להסכים, קַסם לה.
כשהם מתעקשים לצבוע את הדירה בעצמם, הוא מתיישב על הספה, מגרד מעצמו צבע טרי ואפר סיגריות, ונובח כששקט מדי. הם כבר יודעים שהוא חכם יותר מכולם.