מריו לוי (1957–2024), בן הקהילה היהודית של איסטנבול, הוא הסופר היהודי־טורקי הבולט ביותר בדורו. ביצירתו הוא מעניק מקום מרכזי לחוויית החיים של בני המיעוטים בטורקיה ולשאלות של שפה, שייכות וזיכרון. כתיבתו, הנעה בין אירוניה דקה לתוגה עמוקה, מציבה אותו בין הקולות הייחודיים והחשובים של הספרות הטורקית בת־זמננו. ספריו, שתורגמו ליותר מעשרים שפות, זכו בפרסים ובשבחי הביקורת.

סיפוריו של מריו לוי מתרחשים בשכונותיה הישנות של איסטנבול, בין יהודים, יוונים וארמנים, בין בתי קפה וחדרים עמוסים בספרים. בכתיבה פיוטית ומפותלת הנעה סביב מלאכת ההיזכרות, הוא מעלה באוב עיר קוסמופוליטית שכבר אינה קיימת, ואת יושביה – אוהבים שהופרדו, משוררים כושלים שנדחקו לשולי החיים, בני מיעוטים שמתקשים למצוא את מקומם ומהגרים הנושאים עימם לישראל את איסטנבול של ילדותם. הם מבקשים להיחלץ מהשתיקות, מהמוסכמות ומהמחסומים הפנימיים שעיצבו את חייהם, אך מוסיפים לשאת אותם בקרבם לכל מקום.

עיר ללא מוצא הוא התרגום הראשון לעברית מיצירתו של מריו לוי.